פסק-דין בתיק ע"פ 372/05

ס. הנשיא השופט ש. ברלינר [אב"ד] והשופט א. שיף:

1.         המערער הוא נגר במקצועו ורשום כעוסק מורשה על פי הוראות חוק מס ערך מוסף, תשל"ו - 1975 (להלן - החוק), ותקנותיו. בתקופה שמחודש אפריל 1996 עד ליוני 1998 לא הגיש במועד 11 דו"חות תקופתיים למע"מ, וכן הגיש דו"ח אליו צורף שיק שלא כובד. על כך הועמד המערער לדין, ובת"פ 3849/98 של בית משפט השלום בעכו הוא הורשע בעבירות המתחייבות מכך, ונדון ביום 19.11.00, בפני כב' ס. הנשיא השופט מגן, לקנס בסך 20,000 ש"ח ומאסר על תנאי של 4 חודשים לתקופה של שנתיים.

2.         ההרשעה האמורה והעונשים שהוטלו על המערער כמפורט לעיל, לא הרתיעו אותו מלחזור ולעבור עבירות מע"מ. הוא לא הגיש במועד דו"חות תקופתיים מחודש דצמבר 2000 עד לחודש אוקטובר 2003, ועל כך יוחסו לו בתיק נשוא הערעור (ת"פ 308/04 של בית משפט השלום בקריות), גם כן בפני כב' ס. הנשיא השופט מגן, 18 עבירות לפי סעיף 117(א)(6) לחוק.

3.         לאחר כמה דחיות וצו הבאה שהוצא נגדו, הודה המערער ביום 20.4.05 בעובדות שבכתב האישום והורשע על פי הודאתו בביצוע 18 העבירות הנ"ל. לאחר טיעון לעונש, גזר עליו כב' ס. הנשיא השופט מגן, עונשים אלה: מאסר של 2 חודשים וכן הפעלה במצטבר של המאסר המותנה מת"פ 3849/98 הנ"ל, כך שבסה"כ יהא על המערער לרצות 6 חודשי מאסר, וכן מאסר על תנאי למשך 6 חודשים.

            כב' ס. הנשיא השופט מגן מצא להקל עליו בענישה, לאחר שסבר, וכך קבע בגזר הדין, כי "בפועל כמעט שלא נגרם נזק לאוצר המדינה עקב השיהוי בדיווח", ועל כן השאיר פתוחה את האפשרות כי הוא ירצה את המאסר בעבודות שירות.

            בסיפא לגזר הדין הסביר כב' ס. הנשיא השופט מגן:

            ביצוע פסק הדין עוכב לפי החלטה מיום 27.4.05 (ב"ש 1470/05).

4.         בישיבה מיום 14.7.05 הודיעו לנו שני הצדדים כי מקובל עליהם שתוכן חוות דעת של הממונה על עבודות השירות על מנת שיחווה את דעתו אם המערער מתאים לרצות את עונש המאסר של 6 חודשים בעבודות שירות.

            לא נרשמה בפרוטוקול הדיון אזהרה שהופנתה למערער על כך שאין לפרש זאת כאילו ניתן לצפות שבית המשפט ייעתר לערעור ויורה על ביצוע עונש המאסר בעבודות שירות.

5.         הממונה על עבודות השירות הגיש לנו חוות דעת מיום  12.9.05. חוות דעתו היא כי המערער יכול לבצע עבודות שירות במשרד לאיכות הסביבה בסחנין או במוסד "פתחון לבב" בכרמיאל והמערער הביע בפני הממונה את הסכמתו למקום העבודה המומלץ.

6.         בטיעון בפנינו טען בא כח המערער כי גם לדעת הערכאה הראשונה היה מקום לריצוי העונש בעבודות שירות, אם תוגש על כך חוות דעת חיובית. הוא היפנה גם למצבו הרפואי של המערער. ציין כי בנו של המערער נפצע בתאונת דרכים פציעה הצפויה לגרום לנכות וכן כי העבירות אותן עבר  המערער נעברו על רקע מצב כלכלי קשה. לטענתו הענין כלפי שלטונות מע"מ הוסדר, הוא משלם את חובותיו ולא יהיה זה מוצדק להטיל על המערער עונש של מאסר בפועל.

7.         בא כח המשיבה טען, לעומת זאת, כי למערער הרשעה קודמת בעבירת מע"מ; הוא לא הסיר את מחדליו עוד מהתיק הקודם; בתיק הנוכחי הוטלו בסך הכל שני חודשי מאסר בפועל, הכל תוך התחשבות במצבו הרפואי של המערער תוך שבית המשפט קמא "איפשר לו לבצע את העונש בעבודות שירות". יחד עם זה, טען בא כח המשיבה, כי העבירות הן חמורות ובקשתו היתה כי נדחה את הערעור ונחליט כי על המערער לרצות את עונש המאסר מאחורי סורג ובריח.

8.         כאמור לעיל וכפי שיפורט בהמשך, עולה מגזר דינו של ביהמ"ש קמא, כי עדיין לא סיים מלאכתו וכי ישקול המרת חלק מעונש המאסר לריצוי בעבודת שירות. שקלנו איפוא האם להחזיר לביהמ"ש קמא את התיק על מנת שיסיים מלאכתו. הגענו למסקנה, כי לא יהא זה ראוי להעמיס עינוי דין נוסף על המערער. 

9.         לאחר ששקלנו את טענות הצדדים הגענו לכלל דעה, כי יהא זה מוצדק, בנסיבות המקרה דנן, לאפשר למערער לרצות חלק מעונש המאסר בעבודות שירות.

10.        אמנם, לחובת המערער הרשעה קודמת בעבירות מע"מ, ואין זה מובן מאליו כי הוא ראוי להתחשבות בעת ענישתו בגין ההרשעה הנוספת, ובדרך כלל מי שחוזר לבצע עבירות על חוקי המס ובפרט כאשר מדובר בריבוי עבירות כמו במקרה דנן, צריך לצפות לכך כי יוטל עליו עונש מאסר, ובכלל זה הפעלה במצטבר של עונש מאסר מותנה בר הפעלה. בעניננו, עבר המערער 18 עבירות על חוק מע"מ, לאורך תקופה ממושכת, סמוך לאחר ההרשעה הקודמת שהוטלה עליו.

11.        יחד עם זה, בפנינו נתונים המצדיקים הקלה: הנסיבות האישיות של המערער כפי שפורטו על ידי בא כוחו; מצבו הרפואי של המערער הלוקה בבריאותו לאחר התקף לב, וכן קביעת הערכאה הראשונה כי נראה לה, כך לכאורה, שבנסיבות המקרה שבפנינו כמעט ולא נגרם נזק לאוצר המדינה עקב השיהוי בדיווח.